איך הגזרות החדשות משפיעות על האוכלוסיות החלשות?

לאחר כמעט 3 שנים ממועד אישור התקציב האחרון, הצליחה הממשלה לאשר סוף סוף את התקציב ל 2021-22 ואת חוק ההסדרים הנלווה אליו.

לצד אמירתו של שר האוצר אביגדור ליברמן כי זהו התקציב החברתי ביותר שידעה מדינת  ישראל בתולדותיה – אמירה שאפשר להתווכח עליה – נשמעות גם לא מעט טענות על השפעתו השלילית וקולות הזועקים כי התקציב הוא אסון למגזרים מסוימים באוכלוסייה, ובמיוחד לשכבות החלשות

ביותר בה.

מקור: https://www.shutterstock.com/image-photo/tel-aviv-israel-december-20-2017-778733560

התקציב שעבר מכיל לא מעט גזירות כלכליות אשר אמורות להשפיע אמנם על כולנו, אבל באופן לא זהה. באילו נושאים נרגיש שיפור, באילו תחומים נרגיש הכבדה ואיך כל זה יבוא לידי ביטוי בכיס שלנו בשורה התחתונה?

הגדלת תקציב הבריאות כחלק מהתמודדות עם מגפת הקורונה

חלק מהסעיפים בתקציב החדש נועדו להתמודד עם ההשלכות החמורות של המגפה, אשר סחטו את מערכת הבריאות הציבורית עד הקצה וחשפו ביתר שאת את המחסור החמור בתקני כוח אדם ובציוד. חלקים אחרים מתייחסים להגדלת מספר המיטות בבתי החולים, קיצור זמני ההמתנה והגדלת התקנים ללימודי רפואה – נושאים שאי אפשר להפריז בחשיבותם. אולם לצערנו את השינויים האלו לא נרגיש מחר בבוקר, היות ושינויים מסוג זה מכוונים לטווח הארוך והשפעתם על המערכת היא איטית והדרגתית.

לצד אלו, חוק ההסדרים כולל היטל של 40% על רופאים פרטיים בגין תשלומים מפעולות שלא מכוסות על ידי ביטוחים פרטיים ושב"ן. בעקבות כך, יונחו קופות החולים לצמצם את סל השירותים הניתן במסגרת ביטוחי שב"ן, מה שיפגע דווקא בשכבות חלשות יותר, אשר ידן אינה משגת לביטוח פרטי יקר. בנוסף לכך הוטל תשלום קבוע של 20 ש"ח לקביעת תור לרופא מומחה שלא דרך הפנייה מרופא המשפחה. בסופו של יום, התקציב אמנם כולל הפניית תקציבים משמעותית ומבורכת מאוד למערכת הבריאות, אשר לאחר שנים רבות מקבלת סוף סוף את היחס הראוי לה, גם אם הנסיבות שהובילו לכך פחות טובות. אך מצד שני הוא כולל גם גזירות לא פשוטות אשר ישפיעו, שוב, דווקא על השכבות החלשות.

ואולם, לא הכל שחור. לאחר דיונים מרתוניים ולא מעט מחאות ציבוריות, סוכם גם על הטבה עם אלו המקבלים קצבת נכות. המהלך הזה היה אמור לצאת לפועל עוד ב-2018, אולם חוסר יציבות פוליטית מתמשכת היא שעיכבה אותו. עכשיו, סוף סוף, הקצבה הכללית לזכאים תעמוד על 3,700 שקלים לחודש, והצעד הזה בא יחד עם הקלות נוספות בקריטריונים לזכאות לקצבה שכזו.

עליית מחירים גורפת במגזר השירותים

בשנה הקרובה אנו עשויים להיות עדים לעליות מחירים במגוון שירותים חיוניים כגון חשמל, תחבורה ציבורית, ארנונה, מים, תעריפי ביטוח וכדומה. גם המס על כלים חד פעמיים והפסקת הסבסוד למעונות, שני סעיפים עליהם כבר דובר רבות, לוודאי ישפיעו על הכיס של כל משפחה בישראל – אך במיוחד על העשירונים התחתונים.

מקור: https://www.shutterstock.com/image-photo/tel-aviv-israel-september-14-2018-1179387304

זה לא סוד, למשל, שהשימוש הגדול ביותר בכלים חד פעמיים הוא בקרב משפחות חרדיות מרובות ילדים אשר משתייכות ברובן לשכבות החלשות. כמו כן, השימוש בתחבורה הציבורית נפוץ יותר בשכבות החלשות. צריכת חשמל אינה בלעדית לאוכלוסייה כזו או אחרת, אולם גם כאן העלייה במחירים תורגש פחות בקרב השכבות החזקות יותר ותהיה משמעותית בעיקר לשכבות החלשות.

לצד אלו מבטיחים לנו באוצר שורה של רפורמות שמטרתן להוזיל מוצרים רבים ולהקל על יוקר המחיה, ובהם הרפורמה בייבוא פירות וירקות, הקלות בתקינת מוצרי חשמל, רפורמת הכשרות אשר צפויה להוזיל את מחירי המזון ועוד.

עליית גיל הפרישה לנשים לא תשפיע באופן זהה על כולן

אחד הסעיפים היותר שנויים במחלוקת בחוק ההסדרים נוגע להעלאת גיל הפרישה לנשים מ-62 כיום ל-65 באופן מדורג על פני 11 שנה. על אף שישנה הסכמה די רחבה כי העלאה זו היא הכרחית, ברור לכולם שהשפעתה לא תהיה זהה בקרב השכבות השונות באוכלוסייה. נשים העובדות במקצועות שוחקים יותר צפויות להרגיש את השפעת המהלך הזה בצורה משמעותית יותר מאשר נשים שעובדות במקצועות נוחים ובכירים יותר.

אם זה לא מספיק, קיבלנו גם את אגרת הגודש, אשר צפויה להיכנס לתוקף בשנת 2025. נהגים של רכבים פרטיים ייאלצו לשלם סכום משתנה בכניסה וביציאה מגוש דן, בנוסף לתשלום הנקבע על פי חלוקת אזורים. אגרת הגודש צפויה לעודד עובדים להגיע למרכז בתחבורה ציבורית, אשר עד אז צפויה להשתפר משמעותית כך שתוכל לעמוד בעומסים הצפויים. רכבת אגרת הגודש כבר יצאה מהתחנה, כך שכל שנותר לקוות הוא שאכן התוכניות הגרנדיוזיות הרבות לשיפור מערך התחבורה, ובראשן הרכבת הקלה של גוש דן, יקרמו עור וגידים ויעמדו בלוחות הזמנים שהוגדרו להם.